גז"ד למורשע בהריגת המנוח ובת זוגו, אשר ניסו לחרחר ריב עמו

1.         מבוא

הנאשם, תושב עכו יליד שנת 1961, הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בהריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן - "החוק") ובתקיפה סתם לפי סעיף 379 לחוק.

לאחר שקיבלתי תסקיר נפגע אודות בני משפחת המנוח, ולאחר שמיעת טענות באי כח הצדדים, ניתן בזה גזר הדין.

2.         נסיבות האירוע

נסיבות האירוע שבסופו דקר הנאשם את המנוח, פרוספר אלון ז"ל, וגרם למותו, פורטו בהרחבה בהכרעת הדין.  כך גם באשר לנסיבות תקיפתה של הגב' גילה ביטון בידי הנאשם. 

            נסיבות האירוע, כפי שנקבעו בהכרעת הדין, בתמצית, הן כדלקמן:

            הנאשם וגב' גילה ביטון (להלן - "גילה") היו בעבר בני זוג. בליל  האירוע, 28.7.08, היתה גילה בת זוגו של המנוח.

            ביום 28.7.08, סמוך לאחר השעה 01:17 בלילה הגיעו המנוח וגילה לזירת האירוע, בסמוך ליד ביתו של הנאשם, מתוך כוונה לחרחר ריב. המנוח הגיע למקום כשהוא מצוייד בסכין קומנדו אימתנית. הם הגיעו למקום מתוך כוונה פסולה "לגמור חשבון" עם הנאשם.

            גילה התקשרה טלפונית אל הנאשם, שישן אותה עת בביתו, והחלה לצעוק עליו "יא שורף בתים, תצא החוצה, אני בחוץ". 

            הנאשם יצא מן הדירה, המצוייה בקומת הקרקע, ומשהבחין בגילה התקרב אליה והפליא את מכותיו בה.  המנוח הניף את הסכין שהיתה בידיו כדי לפגוע בנאשם ובין השניים התפתח מאבק. בעוד השניים נאבקים, נכנסה גילה למכוניתה ונסעה מן המקום במהירות. 

            אחותו של הנאשם, הגב' חנה מאיר, ובעלה, אריה מאיר, פעלו רבות כדי להפריד בין הניצים, הנאשם והמנוח. בנסיונותיה של חנה למנוע מהמנוח לפגוע באחיה הנאשם, היא אף תפסה את להב הסכין בידיה ונפצעה.

            (הערה: תוך כדי כתיבת גזר הדין התברר לי כי נפלה טעות קולמוס בהכרעת הדין, בעמ' 31, בסעיף קטן ו' שם נאמר בשורה הראשונה כי "אני קובע כי אין שחר לטענה כי גילה עצמה היתה נתונה בסכנה מצד המנוח". הנכון הוא שצריך היה להיות כתוב "אני קובע כי אין שחר לטענה כי חנה עצמה היתה נתונה בסכנה מצד המנוח").

            בשלב מסויים בהשתלשלות העניינים התנתק  הנאשם מן המאבק עם המנוח, חזר לחצר הבית ולא היה נתון עוד בסכנה כלשהי. הוא נטל משם סכין, חזר לזירת האירוע ובסופו של דבר דקר את המנוח באמצעות הסכין שהביא עימו וגרם למותו.

3.         טענות המאשימה לעניין העונש

א.         באת כח המאשימה הגישה את טענותיה בכתב בפתח הישיבה והוסיפה טענות גם בעל פה.

באת כח המאשימה, עו"ד גב' ענת שטיינשניד, הגישה לבית המשפט את גליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם ( המוצג ת/116) וכן אישור על כך שלא היה למנוח רישום פלילי  (המוצג ת/117).

            באת כח המאשימה טענה כי לנאשם 18 הרשעות קודמות החל משנת 1976 ועד לשנת 2003. בין היתר הוא הורשע בעבר בעבירה של פציעה.

            התובעת טענה כי עברו הפלילי של הנאשם מלמד על אופיו.

ב.         באת כח המאשימה טענה כי  העונש המירבי בגין עבירת ההריגה שבה הורשע הנאשם הוא 20 שנות מאסר, וכי מלבד עבירת ההריגה הורשע הנאשם גם בתקיפתה של גילה ביטון.